המילה 'בדידות' מעלה אצלנו תמונה מנטלית של אדם שיושב לבד בנוף ריק ללא אף נפש חיה מסביבו, במדבר או בנוף אורבני נטוש. אלא שמחקרים אחרונים מאששים תחושה שיש אצל רבים מאיתנו בלב – אפשר לחוש בדידות גם במצב שבו האדם מוקף בני אדם ואפילו כאשר נמצאים במגע עם הרבה אנשים. לאבחנה הזו יש  חשיבות רבה לאור הממצאים החד משמעיים, הידועים כבר שנים רבות, שלבדידות יש השפעה הרסנית על האדם החל מבריאות פיזית ועד למצבו הכספי. 

אחד המחקרים המובילים שמקשר בין איכות הקשרים שיש לאדם לבין איכות החיים שלו מתנהל כבר יותר מ 80 שנה באוניברסיטת הרווארד (Harvard) והוא עוקב אחרי אנשים ומנטר פעם בשנה את הבריאות שלהם על ידי בדיקה רפואית ואת הסטטוס החברתי שלהם על ידי מילוי שאלון. המחקר החל עם קבוצת גברים בשנת 1939, באותם שנים האוניברסיטה עדיין לא קיבלה נשים, שהיו כמובן מאוכלוסיה מאד הומוגנית, מבוססת ולבנה. לאורך התקופה שבה המחקר נערך התווספו נציגי אוכלוסיות שונות החל מבנות הזוג של משתתפי המחקר ועד אוכלוסיות עם רקע שונה לגמרי ממעמדות אחרים ובשלב מסוים גם צאצאי המשתתפים נכנסו למחקר – https://delight.co.il/  

במשך השנים היו לתוכנית המחקר 4 מנהלים, האחרון שבהם מציג את תמצית המחקר בשיחת TED מאוד מרשימה ומדויקת. אחת ההשוואות שאפשר היה לעשות במחקר ארוך טווח כזה הוא לבדוק איזה משתנים אצל אדם בן 50 נותנים תחזית טובה של מצב בריאותו בגיל 80. התברר שהמשתנה הדומיננטי ביותר לניבוי מצבם הבריאותי של הנבדקים הוא איכות הקשרים החברתיים שלהם. נבדקים שדיווחו על אורח חיים לא בריא והיו עם מדדים לא טובים של כולסטרול ומדדים אחרים, אבל נהנו מקשרים טובים כמו משפחה חמה וסביבה קהילתית תומכת, היו בגיל מבוגר במצב בריאותי טוב משמעותית מאנשים שקיימו אורח חיים שנחשב בריא אבל דיווחו על קשרים חברתיים לא טובים. מה שעוד מעניין הוא שהתברר שאין משמעות לכמות הקשרים. כלומר, אנשים שדיווחו על קשרים טובים עם מספר מועט של אנשים היו באותו מצב בריאותי תקין כמו אלה שהיו עם קשרים רבים. בעולם שבו אנשים סופרים את החברים שלהם בפייסבוק כדאי לדעת, שלצערם, הם לא ממש נחשבים. רוצים להיות בריאים ושמחים? תשקיעו במשפחה ובחברים האמיתיים שלכם!