על מנת להקים חברה/תנועה/ממשלה או כל גוף ופעולה כאלו ואחרים, יש לבצע תכנון מקדים ומקיף, כזה שיוכל לספק מידע בכל הנוגע לבעיות שעלולות לצוץ, לאיזונים שישקלו בהמשך הדרך ובעוד לא מעט מכשולים ואתגרים. תכנון שכזה הינו אבן דרך כיום ובכל עולם תעסוקתי כזה או אחר הוא נקרא בשם אחר, בעולם העסקים זה נקרא "תכנון עסקי", בעולם המדיה זה נקרא "תוכניות קידום" ועוד ועוד. אך כאשר אנו עוסקים בתוכניות בעולם הבנייה, סטטוטריקה מהווה בסיס עבור כל התכניות ברמה הארצית וברמה המקומית.
סטטוטריקה מאגדת בתוכה את התוכניות העתידיות, האיזונים ואופי של אזורי הבנייה השונים בישראל, השימוש בה נעשה בעיקר עבור פרויקטים גדולי ממדים אשר זקוקים לאישור ברמה המדינית ולא המקומית/מחוזית.
אם כל ההתחלות
היישוב הישראלי בהקמתו היה גן עדן עבור אדריכלים ומהנדסים רבים אשר הגיעו ממדינות אירופה השונות, חלק הגיע עם ידע מוקדם ותפקידים שונים במדינות מהם הגיעו וחלקם היו בוגרים טריים. הקמת מדינת ישראל הייתה משימה גדולה שיש לתכנן אותה לאורך שנים, לחשב בתוכה אחוזי עליה, התרבות טבעית, השכלה, אזורי מפתח ועוד ועוד. כל אלו נעשו בצורה שיטתית ומסודרת, כאשר כל עיירה שיכנה עולים על פי הסדר ולעיתים על פי מוצא, שכונות תוכננו לסטנדרטים של אותם שנים אך גם לשינויים בשנים הבאות כדוגמת "התחדשות עירונית" וקליטה של משפחות רבות ילדים.
תכנון וחזון
התכנונים הסטוטריקים הינם תכנונים לאורך זמן והם אמורים לקחת חישובים רבים, החל מתחנות רכבת שאמורות להתווסף ועד לשינוים שאמורים להתקבל שנים לאחר מכן. המהנדסים והאדריכלים שפקדו את היישוב היהודי עוד לפני הקמתו, שילבו לא טכניקות שונות על מנת לנצל את המבנים כמו בלא מעט ערי פריפריה עם בניינים בדמות רכבת. בניינים אלו אמורים לספק כניסה נכונה יותר של אוויר, גובה סביר גם בקומה אחרונה ובעיקר חיבור אל שאר השכנים של הבניין. תכנון שכזה מזכיר במיוחד את ישראל של אותם שנים, ואפשר לראותו אתו עדיין מתקיים כיום וממלא תפקיד במלא מעט שכונות ברחבי הארץ. תכנון סטוטורי אמור לקחת בחשבון גם את אלו, ולכן אנו רואים לא מעט פרויקטים שונים להתחדשות עירונית אשר שמים דגש על שמירה של אופי השכונה אותה הם משפצים.
