זוכרים שכשהיינו קטנים, אימא הייתה אומרת לנו – תתנהגו יפה או שיבוא שוטר? בימינו שום דבר כבר לא מפחיד אותנו והגבולות פרוצים. אין קווים אדומים ולראות חדשות זה כמו לצפות בסרט אסונות ואימה. כבר הרבה זמן שהעניינים צולעים. כל שיחה הופכת לוויכוח, כל יום הוא מאבק במערכות ובאנשים. ההנאות שמותירות אותנו ריקים ובודדים והרעב רק גדל ואיתו אי היכולת להתקרב. להסתדר. לאהוב. במקביל, האנושות יורדת מהפסים. משאבי הטבע מתכלים, הכלכלות איבדו יציבות. החברות האנושיות פשוט לא מסתדרות. הרוע, השחיתות, הניצול גוברים והולכים והברקסים שבורים.
אנחנו לא בעלי הבית בכדור הזה אלא חלק ממערכת הטבע הכוללת את כל הקיים וכמו אימא גדולה הוא לא מסכים לתת לתינוקות מגודלים כמונו להמשיך להשתולל ללא רסן ולהרוס כל חלקה טובה. דרך ההתנהלות שלנו כאנשים וכאנושות מביאה אותנו לפתחו של חורבן כללי. כל רמות הטבע מהדומם ועד החי קשורים ותלויים זה בזה בצורה מוחלטת ולכן הקשרים ביניהם הם יחסי גומלין הדדיים. כל הרמות צורכות רק מה שהן חייבות כדי להתקיים ונותנות מעצמו כדי לשרת את השאר. טיב היחסים והקשרים האנושיים המבוססים על ניצול ושליטה אחד כנגד השני הם הגורם העיקרי ששם את האנושות במסלול התנגשות עם הטבע ולכן חיינו מלאים סבל וצער.
העולם הוא מושלם. רע לנו כי אנחנו רעים אחד לשני. אבל לא עוד. הטבע שם לנו תמרור עצור גדול. אסונות הטבע, שינויי מזג האוויר, האומללות הפנימית שלנו, מערכות החיים שמתמוטטות וכן – המלכה קורונה – כולם הם פידבקים מהטבע לעצור ולטפל בטיב הקשרים והיחסים בינינו. המערכת מבקשת לאזן אותנו לפי חוקי הטבע. בדיוק כפי שקיימים חוקים פיזיקליים כמו חוק המשיכה, קיימים גם חוקים חברתיים, כאשר החוק העליון הוא חוק הערבות.
תארו לכם חברה שבה אדם קם כל בוקר וחושב איך איך אני מנסה לעשות טוב לאחרים. אתם יכולים לתאר? בטח שכן. אנחנו ישראלים. אנחנו בוודאות טעמנו בחיינו כמה רגעים של הרגשה כזו שבה נפלו כל החומות בין האנשים. זה העתיד הטוב שאליו הטבע דוחף אותנו, גם בלי מלחמות או איומים קיומיים. 'ואהבת לרעך כמוך' זהו חוק היסוד הישראלי המקורי. מעל לכל השוני, אנשים שקשורים ותלויים אחד בשני בטוב, עם שמתנהל כמשפחה חמה.
לא נוכל עוד לחזור לחיינו הקודמים. "המכות" לא יסתיימו עד שנסתנכרן עם המערכת ולכן כולנו, כאגואיסטיים ואינדיבידואליסטים גדולים, עלינו לשקול – האם סבלנו מספיק כדי להבין שאלו לא חיים ברי קיימא ושאין לנו ברירה אלא להתקרב כאנשים ולהיות טובים יותר אחד כלפי השני או שהטבע ישלח לנו שוטרים שיבואו לתת לנו עוד איזו מכה.
