יש לי חברה מיוחדת במינה, תמיד היא נמצאת בנתינה. היא מביאה, דואגת לכולם, מארחת מכל הלב כל חבר וחברה. ממש דוגמה עבורי. רצה הגורל ונכנסה כל המשפחה לבידוד, משהו שקורה בימינו הרבה. עזבו את הלחץ והדאגה המציפים את הלב והמחשבות. למה דווקא אני, מה עשיתי? חברה יקרה מרגישה שעכשיו עליה לבקש עזרה, ותמיכה ועידוד. וזה לא קל בכלל למי שכולה נתינה בעצמה. עצם המחשבה שהיא תלויה עכשיו בחברות גורמת להרגיש בושה איומה. כל ימי חייה השקיעה בעזרה לזולת ומה יהיה עכשיו?
אך החברות כל כך רוצות לעזור ולתת לפחות קצת, במשהו קטן. ואין מה להגיד שכל רגע ורגע הן חושבות על המשפחה היקרה שתעבור את הבידוד בשלום. זה הרגע שלהם להחזיר על כל ההשקעה והנתינה. על הפעמים הרבות בהם קיבלו ממנה ללא התניה או סייג.
אני התבקשתי לדאוג עבורה לחבילת דפים להדפסה. משהו פשוט ביום יום אך לא הפעם. באתי לחנות ועוד אחת ועוד ואין, נגמר. הגעתי לחנות נוספת והמוכר אמר שנגמרו הדפים ולא ידוע לו מתי יוכל לקבל עוד, כי הכול רעוע ובלתי ידוע עכשיו. הצטערתי מאוד ושיתפתי אותו שזה עבור חברה מדהימה שלי שעד שהיא ביקשה ואני לא מצליחה לתת. ואז המוכר הוציא חבילת דפים חדשה ואמר לי: קחי את החבילה הזאת, היא אמנם לשימוש שלנו אבל אנחנו נסתדר. קחי לחברתך כי כולנו אחים ודואגים לעזור בעת הצורך.
חזרתי בידיים מלאות ולב שמח שגם מוכר שלא מכיר את חברתי הרגיש שהוא חייב לעזור. ככה זה כאשר אנחנו מתנהלים בערבות הדדית בינינו, עזרה לזולת לדאגה לאחר. זאת דוגמה קטנה אך כל כך חשובה בשבילנו והעיקר עבור הילדים שלנו שגדלים מדוגמאות כאלו יותר מכל שיעור בבית ספר.
