סימְבְּיוֹזָה או צַוְתָּאוּת בעברית היא מערכת יחסים בין אורגניזמים החיים בצוותא. בקשר הנוצר קיימת תועלתנות הדדית (לעיתים חד צדדית). קשרים שכאלו קיימים בין יצורים זהים או שונים. לדוגמא: בין בעלי חיים או בין צמחים ובעלי חיים.

העדות הקדומה ביותר לקיום יחסי צַוְתָּאוּת שכאלו היא בת 515 מיליוני שנים, כאשר גילו חוקרי אבולוציה כי ישנו תהליך בו טפילים שנמצאו על יצור חי הפכו לסימביונטים או ההפך, כאלו שנמצאו בעלי יכולת לקיים יחסי צַוְתָּאוּת והפכו אלימים. מה השתנה? מהות הקשר, אופן היחסים והתפיסה אחד את משנהו בצורת יחסם ומידת מסוגלותם להכיל אחד את השני ולחיות בצַוְתָּאוּת על פי מידת הנזק שנגרמה לאחד מהם.

כאן ישנה נקודה מכרעת בהבנה שהנזק הנגרם בכל קשר הדדי לאחד הצדדים, גורר בתורו בהכרח נזק לחלק המתקיים דרכו ובעזרתו ולמעשה במילים פשוטות, תלוי בו.

מתוך תהליכים אבולוציוניים נוכל להישיר מבט אל קשרים בחיינו, כאלו המשתרעים במרחק שבין פתח ליבנו ופתח דלתנו, יחסי עזרה הדדית שהחלו מרגע היוולדנו בו למדנו לבטוח, למדנו כי יש מי שדואג לצרכינו בכל רגע וכי אנו לא לבד.

אמא ותינוק הם דוגמא מצוינת ליחסים מושלמים בהיבטם הטבעי, המושרש בתוכנו כאינסטינקט הישרדותי לדאוג לכל צרכיו של העולל הקטן ולהרגיש את רצונותיו בעודנו דואגים לקיימם בחמלה ולמלא את הקשר בתחושת שייכות, קבלה, הבטחה, שותפות, סיוע ותמיכה. לו היינו יכולים לבטח היינו לוחשים באוזנו הקטנה "אנו צריכים שתספר לנו הכול, ככה נוכל להשיג לך עזרה".

לימים, רוכש התינוק אמון וביטחון ניטע בליבו. מתוך הקשר מגיע הביטחון להיפרד ולאפשר קיום יחסי גומלין פנימיים יותר. בהסתכלות פנימה אנו יודעים כי הקשר ישנו וטיבו אינו מוטל בספק, שכן העזרה תגיע בכל פעם שתידרש. בחיצוניות הקשר מאופיין ברכישת הרגלי עצמאות והיפרדות מתוך הבנה כי טיב הקשר יוליך אותו כמצפן לימים שיבואו.

כך גם אנחנו בחיינו הבוגרים, מנהלים מאבקי כוח של מציאות פנימית מול מציאות חיצונית. בפנימיותנו כולנו כמהים ליחסי צַוְתָּאוּת בני 515 מיליוני שנים, בהם אנו יכולים לסמוך על האחר שידאג שיהיה לנו טוב, שיחשוב עלינו ועל האופן בו אנו מתקשרים בינינו כשאנו בערפל, עד כמה שזה משפיע על כל עולמנו כשנגרם נזק כלשהו ולו רק לאדם אחד.

עד כמה שהנזק הזה יודע לעשות דרכו ולהגיע עד לפתח ליבי או מפתן דלתי, בצורת חולי או כאב הזועק לתקן את הקשר המקולקל. כל עולמנו תלוי ונשען על יחסי הצַוְתָּאוּת שבינינו ואנו ככסילים מסרבים להכיר בחשיבות הקשר שיכול להציל לנו את החיים.