אחד ממאפייני המסחר של העת העתיקה היה חילופי סחורות. כידוע, לפני כניסת השימוש בכסף כאמצעי המניע את גלגלי הכלכלה, נהוג היה להצטייד בכל הנחוץ בעזרת נתינת מוצרי חקלאות או יצירות שאמן מומחה עשה בזכות כישוריו – בתמורה לקבלת כל הנחוץ על ידי אחרים שהציעו את מרכולתם באותה דרך. צורת כלכלה זו חייבה קשר ומגע אנושי בין כל ספק לאותו אדם הנצרך של הסחורה.
עם התפתחות המסחר בכסף, ומאוחר יותר – עם המעבר לצבירת כסף בבנקים, הורחבו האפשרויות של ספקי הסחורות והצרכנים, כשהקשר בין שניהם הפך לאנונימי. אמנם אפשרויות הרכישה נעשו אז מגוונות ורבות, במיוחד אם להתבונן היום בשיטות המסחר – דרך האינטרנט, המאפשרות רכישה ומכירה ללא כל קשר אנושי כלל.
התנהלות מסחרית זו, מאפשרת לכאורה לאדם לחיות את חייו ללא מגע או קשר אנושי. השאלה הנשאלת, האם חברה יכולה להתקיים כאשר אין כל קשר בין פרטיה? לא בטוח. במחקרים שנעשו בהקשר של התפתחות פסיכולוגית ופיזית בריאה של תינוקות בלט ההכרח בקבלת חום אנושי החל מרגע הלידה, לפחות. העדר סביבה מגדלת עם נתונים כאלה גרמה לתמותת תינוקות, או להתפתחות שאינה מאפשרת השתלבות בחברה לאדם הבוגר. דרגות שונות של אי יכולת השתלבות בחברה, מובילות לחוסר יכולת להיעזר בחברה או לחילופין – לחוסר כישורי נתינה כאלו או אחרים.
מאחר ומאורעות החיים להם נקלע האדם אינם מאפשרים לו, פעמים רבות, להתמודד איתם בגפו -בהיותו בעל כישורים וידע מוגבלים, חיוני לו להיות בעל כישורים שיאפשרו העזרות בחברה. מכיוון שטבעו של אדם הבריא מבחינה פסיכולוגית מחייב קיום הרגשת איזון בין נתינה וקבלה, חשוב לכן שיהיה גם בעל יכולת להעניק מעצמו לאחרים.
קיומם של אנשים בעלי כישורים אלה בשכיחות גבוהה בחברה, נותנת לפרטיה תחושה של ביטחון, שכן בכל מצב שייקלעו אליו – יהיה מי שיסייע וידאג להם; תחושה של ביטחון נותנת לפרט יכולת התמודדות טובה יותר, מערכת חיסונית תקינה כפי שנמצא במחקרים, ואף עמידות פסיכולוגית בפני שינויים ומשברים בשלבי החיים השונים. מכאן, שעזרה הדדית כקו מאפיין בחברה האנושית מאפשר חיים "נוחים", מוגנים ושלווים הרבה יותר לחבריה, ולכן חיוני אפילו בימינו אלה, כשהשירותים הנצרכים נקנים אף ללא מגע אנושי.
